סיפורה של להקה
ווקאל היא התגשמות חלום ישן מאוד שלי: להקים שמינייה שתתמקד במוסיקה א-קאפלה, רצוי מוסיקה מקורית; גוף כדוגמת ה-Swingle singers, שהיו המודל וההשראה שלי ובזמנו היו למעשה כמעט היחידים מסוגם בעולם.
צעדים ראשונים להגשמת החלום עשיתי בשלהי 1985, כשפניתי ראשית אל קרובי וידידי: אשתי ורדה, וחברי יעל, דבורי ואבי, איתם גם שרתי במקהלת רינת ואשר בעבר היו חברי "חמשת הסולמות", להקה שהוקמה ע"י פולדי שצמן. בעזרתה של דבורי (שתמיד יודעת מי לומד/עובד/שר/מנגן/ישן אצל מי) ערכנו סדרת אודיציות מהירה, שלאחריה הצטרפו אלינו רונית וחירם, ובמאמץ נוסף גם ניק איוטו, "שחקן חיזוק" אמריקאי.
למן ההתחלה היה ברור שנוצר כאן הרכב מנצח, הן מבחינת הרמה הקולית והכשרון המוסיקאלי של כל שמיניסט, הן מבחינת הנכונות לתרום לקבוצה רעיונות, זמן ומרץ, והן במובן נוסף, חשוב לא פחות: הכימיה ותחושת הסולידאריות, ההתחשבות, ההבנה, הפירגון וגם, כן כן - האהבה שבנינו, שהפכה כל מפגש לכיף, לעתים לעונג צרוף ממש! הדבר הזה מצא ביטוי ישיר בכל חזרה, הופעה והקלטה ובכל פעילות משותפת אחרת, והוא אחד המאפיינים המייחדים את ווקאל מכל הרכב דומה שנוצר בארץ מאז, והתפרק לאחר זמן לא רב בד"כ.
כמובן שידענו עליות ומורדות ואף חילופי-זמרי. אבל ההרכב הזה קבע במידה רבה את הדפוס הבסיסי של היחסים בקבוצה ושל פעילותה.
לאחר שנה ויותר של פעילות נאלצו ניק, ואחריו אבי, לפרוש. תחתם באו רון וברק, והרכב זה הקליט את הדיסק הראשון. שניים נוספים הוקלטו לאחר שגוני תפסה את מקומה של יעל. שלושת הדיסקים האלה מצויים באוסף במלואם, ובנוסף להם צירפנו כבונוס הקלטות נוספות של הרכב זה: שעון סינקופטי ו-כמה חם לי; שתי הופעות חיות, הבו לבנים ו-רונדו; וכן שתי הקלטות אולפן שנערכו במסגרת פרויקט "סקס, קולות וג'אז" עם רביעיית הסקסופון הישראלית של אלברט פיאמנטה.כמה חבל שאין לנו הקלטות באיכות סבירה של פרויקטים רבים בהם שיתפנו מוסיקאים נוספים: קנטילנה של ד"ר שי בורשטיין, אנסמבל מזרח מערב עם ישראל בורוכוב, פטר ורטהיימר, להקת קולן והתזמורת הפילהרמונית הישראלית. הצלילים נמוגו אבל החויה נצורה בלבנו לעד.
בתקופה הזאת, כלומר עד סוף שנת 1995, עברנו יחד חוויות נהדרות. קונצרטים מיוחדים, נסיעות וסעודות משותפות, סיורי הופעות בחו"ל, הספארי הבלתי נשכח בקניה, הסיור בדרום קוריאה, אירוח מוסיקאים מחו"ל (כדוגמת Swingle Singers, King's Singers ו-Yale Whiffenpoofs) ועבודה עם מוסיקאים נהדרים נוספים כמו Ward Swingle, Anthony Rooley, Emma Kirkby, וה-Consort of Musicke, חנה צור, יוני רכטר, מנחם ויזנברג, ועוד ועוד.
לאחר השיא הזה, שנת 1995 סימנה חיפושי דרך ושינוי הרכב, אבל בתוך שנת 1996 התייצב מודל חדש ובו המשכיות וחידוש. בהמשך השנים ווקאל ידעה חילופים נוספים. הזמרים שהצטרפו (לפי סדר הופעתם) היו כנרת (במקום דבורי), אורלי (במקום ורדה), אבי יעקובסון (במקום ברק), סיגל (במקום גוני), סופי (במקום סיגל), מיכל (במקום כנרת, אותה "תרמנו" מאוחר יותר ל-Swingle Singers), לירן (במקום אבי), יגאל (במקום חירם), יסמין (במקום סופי) ואמנון (במקום רפי). נשמע כמו "חד-גדיא"? - נכון מאוד! ובתוך זאת - ווקאל ממשיכה בפעילות נהדרת, הפיקה דיסק נוסף בשנת 2001, כסיכום לפרוייקט "ווקאל 2000” - סיבוב הופעות בכנסיות ברחבי הארץ, ודיסק נוסף של מוזיקה דרום אמריקאית, במרכזה ביצוע מיוחד של Misa Criolla מאת אריאל רמירז, בהשתתפות מקהלת בני הקיבוצים ובניצוח ורדה זליג, שעד זמן קצר קודם לכן היתה מעמודי התווך של השמיניה.
במהלך השנים ליוו אותנו חברים רבים וטובים שתרמו לנו, כל אחד בזמנו, מכישוריהם ומכשרונם, כמו, למשל, חנה צור בעבודה על אחידות קולית בתקופת ההקמה, אבשלום כץ על ההעמדה המונומנטלית ל"בולרו" מאת ראוול ועוד ועוד. אינני יכול שלא להזכיר את תרומתו המיוחדת של דודי בורשטיין ז”ל (בעלה של דבורי), שהגיע לכל הקונצרטים שלנו, היה בעל אוזן חדה ורגישה במיוחד, ותמיד ידע להעיר את הערותיו החכמות והמועילות בצניעות ובהומור. דודי ייזכר גם כמי שהקים וניהל את שולחן מכירת הדיסקים שלנו ומעל לכל – היה צלם מחונן, שצילומיו מעטרים שתיים מעטיפות הדיסקים שלנו: "בראשית – ווקאל שרה ארגוב" ואת ”ווקאל 2000 - הופעה חיה בכנסיות”.
כדאי להכיר אותנו והכי כדאי לבוא להופעה שלנו. כי חשוב לומר - כל כמה שההאזנה למוסיקה או הצפיה בקליפים באינטרנט מהנות ומענגות, כלום לא ישווה לדבר האמיתי, להופעה החיה, שיש בה כל כך הרבה יותר מאשר המוסיקה עצמה. אגב, באתר נמצאים גם כמה וידאו קליפים של הלהקה אחרי שנת 2004, כולל ארוח בתכניתו של פרופ' אריה ורדי בטלויזיה. לקראת סוף שנת 2015 ווקאל תציין 30 שנות פעילות, ובימים אלה עובדים על איחוד של הלהקה המקורית למספר הופעות.
בואו!
רפאל זליג, אוגוסט 2014
לעמוד הפייסבוק של ווקאל הנוכחית